הסופרת סיגל פישביין על תהליך הוצאה לאור של ספרה החדש

ככל שזה נדוש ואולי קלישאי לדמות את הכתיבה וההוצאה לאור של היצירה להיריון והבאת תינוק לעולם הרי שזהו בעיני הדימוי האולטימטיבי.
הזרע הראשון של הכתיבה שמסתיימת בתהליך הוצאה לאור של ספר ניטע מתוך רגש עמוק, חוויה מכוננת או אירוע משמעותי. אט אט צומח לו הרעיון, שולח זרועות ומתפתח לכדי יישות בפני עצמה. המחשבות והרגשות מזינים אותה ובמשך חודשים ארוכים נמחקת המילה ונכתבת מחדש, מתהפך לו המשפט ושב למקומו, נגרסת לה פיסקה ומתעצבת מחדש. השאיפה לשלמות והרצון ליצור משהו מרתק, מרגש ומסקרן שהקוראים יאהבו ויתחברו אליו ליוו אותי בכל שלב של התהליך.

הכתיבה מהווה עבורי סוג של פורקן, פרק זמן בו אני "מבלה" עם עצמי ועם הדמויות שאני יוצרת.  מסגרת של חיים במציאות בדויה בה אני יכולה לעשות ככל העולה על רוחי, לחוות חיים שונים, אחרים דרך הדמויות ולעתים אף לחרוג מהמסגרות המקיפות את חיי ולקבוע כללים חדשים. 
תוך כדי תהליך הוצאה לאור והשקידה על כתיבת הספר "יום חדש" גיליתי שאני יכולה לכתוב כמעט בכל מצב ומכל מקום. לא היה הכרח שאהיה במקום שקט, במצב רוח מסוים או שאהיה ב"מוזה" לכתוב. לא פעם עלו לי רעיונות בעבודה ולעתים אף במהלך נהיגה וברגע שהתאפשר לי מיהרתי להעלות אותם על הכתב. כשרציתי לכתוב מצאתי את עצמי מתנתקת ממה שקורה סביבי בין אם זה רעשי הרקע של הטלוויזיה, משחקי הילדים או כל הסחת דעת אחרת. התחברתי לעלילה ודמיינתי את ההתרחשויות שהלכו ונרקמו בעיני רוחי, תוך כדי שאני תוהה האם ובאיזו מידה חוויות ואירועים שחוויתי ואנשים שליוו אותי תקופות ארוכות בחיי או שרק נגעו בהם לרגע  מוצאים את דרכם אל דפי הספר ומשתקפים בחוויותיהן של הדמויות בו. עד כמה אני רוצה להיות חשופה? האם לתאר את התמונה כפי שאכן ארעה או לתת לדמיון לטשטש את הדברים ואולי אף לשנותם לחלוטין? האם מישהו ממכריי עשוי לזהות את עצמו בין דמויות הסיפור הבדוי? ישנן התלבטויות לא מעטות שמרחפות מעל הדפים הלבנים.
חווית הכתיבה לא הייתה כולה כיף וחדווה ולעתים התהליך מעייף וגוזל כוחות נפש רבים. ההמתנה והציפייה ליצירה הסופית מורטת עצבים. תחושה של חוסר אמינות של דמות מסוימת, חיפוש אחר המילה הנכונה לתאר את התמונה שנמצאת ברורה בראשי, מפגש בין הדמויות שבו איני מצליחה להעביר באופן מלא את החוויה – כל אלה עלולים להיות נקודות משבר ולעתים עבר זמן רב עד שחשתי שלמה עם הסיטואציה או הדמות. 
אך ככל שהתקדמתי בתהליך הכתיבה והסיפור הקצר הפך לספר התעצם הרצון העז לקבל הכרה, גם אם ההכרה הינה מהסובבים הקרובים אלי ביותר. כשהם נרגשים ממה שכתבתי ומעריכים את כתיבתי אני מוכנה להודות ביני ובין עצמי שאולי אכן יש לי סיכוי להצליח להגשים את חלומי וכדאי לי להעז ולנסות את מזלי, גם אם אני מודעת לכך שנכונות לי אכזבות בדרך הארוכה של תהליך הוצאה לאור של ספרי.  
באופן כזה או אחר בסופו של התהליך משהו חדש נולד. 
משהו שיצרתי. אלא שבכתיבה, בשונה מלידה, היצירה היא שלי בלבד. 
התרגשות אדירה מלווה את רגע ההכרה, הוצאה לאור. הרגע בו היצירה יוצאת לראשונה לאוויר העולם, נושמת את נשימתה הראשונה. תחושת הקלה, סיפוק והתרוממות רוח מציפה את כולי. 
תחושה דומה לא במעט לרגע הלידה.
את הספר "יום חדש" ניתן להשיג בחנויות הספרים

 

 

 

הוצאות ספרים


הוצאות ספרים קמו והתפתחו במשך

קרא עוד

הוצאות לאור


הוצאות לאור משגשגות, ולראייה...

קרא עוד

המלצות הצוות


בשנה האחרונה פרסמה הוצאת ספרים

קרא עוד

פרקים ראשונים


כאן ניתן להתרשם מפרקים הראשונים...קרא עוד

פרסמו ספרכם כאן


חדש באתר - פרסום ספרים חדשים ואירוח

קרא עוד
שם:
טלפון:
מייל:
הודעה:
סניף צפון 04-8734066
סניף מרכז 052-5702454